לורי קשת

לורי קשת – נעים להכיר!

הלורי קשת הוא תוכי בינוני בגודלו, חד־צהוב וצבעוני במיוחד, שמקורו באוסטרליה. מראהו הבוהק והחי-חיוך שלו הופכים אותו לאהוד מאוד – בין חובבי עופות, גני חיות ובית. מידע זה מבוסס על מקורות מדעיים ורשמיים, כך שניתן להעלותו לאתר בצורה אמינה ומקצועית.

מאפיינים פיזיים

הלורי קשת מגיע לאורך של כ-25-30 ס״מ. הוא מתאפיין בזנב יחסית ארוך ובהרכב צבעים בולט: הראש כחול-ארגמן, צוואר צהוב-ירקרק, הגב והכנפיים ירוקים, החזה כתום-אדמדם והבטן כחולה עמוקה. המין אינו מפגין דימורפיזם מיני מובהק – זכרים ונקבות נראים דומים. ציצה צעירה בעלת מקור כהה צבע שינוי בהדרגה למקור בהיר אצל הבוגר.

תזונה והסתגלות לסביבה

הלורי קשת ניזון בעיקר מצוף ו-אבקה של פרחים – לשונו מצוידת בלשון “מברשת”–בראש הלשון יש זיפי פפילה שמאפשרים ספיגה יעילה של צוף ואיסוף אבקה. בנוסף לכך, הוא עשוי לאכול פירות רכים, זרעים, ועל-פי מקורות גם קטנים של חרקים כאשר מזון הצוף נדיר. הסביבה האוסטרלית עם עצי האקליפטוס וצמחים מניבי צוף מהווה בית-גידול אידאלי. הוא מסתגל היטב לסביבות עירוניות ופרבריות עם עצים פורחים.

התנהגות חברתית ותקשורת

הלורי קשת חי לעיתים בזוגות קבועים ולעיתים בעדרים (כתוצאה מקיומם של מזונות זמניים רבים) – כשהמחסור במזון מוקדם או עונת הפריחה משתנה, הוא עשוי לנוע למרחקים מרשימים בעקבות הצמחים פורחים. תקשורתית הוא רעשני – קולות שריקה, צ'טרים (chattering), ומעוף דינמי הם חלק בלתי נפרד. כמו כן הוא תופס טריטוריה סביב מזון וקן, ויכול להגן בהתקפים ומהירים מול תוכים אחרים.

רבייה וגידול צאצאים

עונת הרבייה נעה באזורי אוסטרליה בין חודשים שונים – בדרך כלל בין יוני עד ינואר. עצי-קן הם לרוב חלולים בעצי האקליפטוס, בגובה רב מעל הקרקע. הנקבה מטילה לרוב 2 ביצים, שמקננות בהטלה של כ-23-25 ימים. לאחר בקיעה עובר הצאצא לתקופת קינון בתוך החור, ובהמשך שחרור לעולם – בהדרגה תוך השגחה הורית.

סביבת מחיה

ניתן למצוא את הלורי קשת בעיקר באזור החוף המזרחי והצפון-מזרחי של אוסטרליה, ביערות פתוחים, סבכי עצים, אזורי חוף עם צמחייה עשירה, וגם בפרברים עירוניים בהם יש עצים פורחים. הוא מותאם היטב גם לסביבות עירוניות – גינות פרטיות, פארקים, שמורות טבע.

יחסי אדם-עוף

הלורי קשת מאוד מקובל בבתי גידול עירוניים – הציבור אוהב לראותו פורץ ברגעי האכלה ופריחה. יחד עם זאת, המלצת המומחים היא להימנע מלתת לו אוכל לא טבעי כמו לחם או פתיתים – תזונה שכזו עלולה לגרום לו נזק לשפה או ללשון, ואף להוביל למחלות. גם כר הדניה או צמחייה שאינה טבעית עשויים לפגוע בהתאמות שלו לאכילת צוף ואבקה.